שופר באלול - מערך שיעור

מילות השיר:

שׁוֹפָר בֶּאֱלוּל / מילים: צור ארליך, לחן: יוחאי בן אב"י


הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר בֶּאֱלוּל

אָדָם הוֹלֵךְ בָּעִיר.

קָרִיר עֲדַיִן וְצָלוּל;

הַתַּחֲזִית: בָּהִיר.

וְשֶׁקֶט עוֹד, כְּאִלּוּ כְּפָר,

וְשׁוּם נַהָג עוֹד לֹא צָפַר,

אֲבָל הַשֶּׁקֶט כְּבָר מוּפָר

כִּי צְלִיל צָלוּל וּקְצָת חָלוּל

נִשְׁמָע בָּעִיר: שׁוֹפָר.

 

שׁוֹפָר בָּעִיר. רַק אַרְבָּעָה

צְלִילִים יֵשׁ לוֹ, קְצָרִים.

הָאַרְבָּעָה הִנָּם: תְּקִיעָה;

שְׁבָרִים-שְׁבָרִים-שְׁבָרִים;

וּתְרוּ-תְּרוּ-תְּרוּ-תְּרוּ-תְּרוּ-תְּרוּעָה;

וְלַתְּקִיעָה חוֹזְרִים.

כָּךְ שָׁר שׁוֹפָר. רַק שִׁיר קָצָר.

הָאִישׁ שֶׁלָּנוּ נֶעֱצָר.

   ("יָה שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ הַמְחַלִים פָּנֶיךָ
   אָבִינוּ לְבָנֶיךָ אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ...")

וְזֶהוּ. הַתְּקִיעָה פָּסְקָה.

הָאִישׁ חוֹזֵר לִצְעוֹד.

וְהוּא חוֹשֵׁב: הִיא חֲזָקָה

וְחַלָּשָׁה מְאוֹד.

כִּי הִיא הָיְתָה כְּמוֹ אַזְעָקָה

אֲבָל גַּם כְּמוֹ תְּפִלָּה זַכָּה.

הִיא לָחֲשָׁה וְצָעֲקָה.

וְהִיא נָתְנָה לִי אוֹת:

רֹאשׁ הַשָּׁנָה קָרוֹב; זֶה כָּאן!

עֲמוֹד!

האזנה ראשונה:

הקשיבו לשיר, וצפו בקליפ המילים.
אפשר לשאול את התלמידים:
   - מה הרגשתם בשמיעה ראשונית?
   - באיזו שעה ביום השיר מתרחש?

   - מי הדמות/דמויות שמשתתפות בשיר?

   - איזה פרט תפס את האוזן או את העין שלכם? 

עיון במילים:

בשיר יש שלושה בתים, ניתן לתלמידים את המילים, 
ונבקש מהם לתת כותרת לכל אחד מהבתים.

תשובה אפשרית:
   - בית ראשון: האדם

   - בית שני: השופר

   - בית שלישי: ההשפעה של השופר על האדם

בית ראשון:

נתמקד בבית הראשון ונדגיש מספר מילים:

   הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר בֶּאֱלוּל 
   
אָדָם הוֹלֵךְ בָּעִיר.

   קָרִיר עֲדַיִן וְצָלוּל, 
   
הַתַּחֲזִית: בָּהִיר.

   וְשֶׁקֶט עוֹד, כְּאִלּוּ כְּפָר, 
   וְשׁוּם נַהָג עוֹד לֹא צָפַר,

   אֲבָל הַשֶּׁקֶט כְּבָר מוּפָר 
   כִּי צְלִיל צָלוּל וּקְצָת חָלוּל

   נִשְׁמָע בָּעִיר: שׁוֹפָר.

נעיין בארבע השורות הראשונות וננסה
בעזרת המילים המודגשות לתאר
את הזמן, 
המקום, מזג האוויר והקולות.

[מוקדם בבוקר, עיר, קריר, שמיים בהירים, ושקט]

נשים לב לניגוד בין ה'עיר' ל'כפר', 

ולרוגע שבא לידי ביטוי בשקט ובשלווה של הבוקר.

אפשר לשאול את התלמידים,

   - לאן הם חושבים שהאיש הולך?

   - האם יצא להם פעם להיות בחוץ בשעה מאוד מוקדמת?

נעבור לשורות הבאות:

   - השקט מסתיים בצליל השופר. נשים לב למילה 'מוּפָר', 
     שמשמעותה 'ביטול' ומגיעה מעניין הפרת נדרים שבתורה.

חרוזים...

   - נבקש מהתלמידים לסמן את כל החרוזים בבית, 

     ונשים לב שלעיתים החרוז מגיע בסוף השורה,
     לעיתים כל שתי שורות, ולעיתים באמצע.

   - נשים לב שחרוז יכול להיות גם עם אותיות שונות:

     "בעיר", "בהיר"

   - יש חרוז ש'ממתין' שורה אחת ואז מגיע שוב:

     "מופר", "שופר".

בית שני:

   שׁוֹפָר בָּעִיר. רַק אַרְבָּעָה 
   
צְלִילִים יֵשׁ לוֹ, קְצָרִים.

   הָאַרְבָּעָה הִנָּם: תְּקִיעָה, 
   
שְׁבָרִים-שְׁבָרִים-שְׁבָרִים;

   וּתְרוּ-תְּרוּ-תְּרוּ-תְּרוּ-תְּרוּ-תְּרוּעָה;

   וְלַתְּקִיעָה חוֹזְרִים.

   כָּךְ שָׁר שׁוֹפָר, רַק שִׁיר קָצָר.

   הָאִישׁ שֶׁלָּנוּ נֶעֱצָר.

בבית זה מתוארים סוגי הקולות של השופר:

   - נשאל את התלמידים, מהם סוגי התקיעות,
     ואיך נשמע כל אחד מהסוגים. אפשר להדגים...

   - מתי תוקעים בשופר בחודש אלול?

     מתחילים לתקוע מא' באלול,

     בעדות המזרח נוהגים לתקוע תוך כדי הסליחות, 

     ואילו האשכנזים תוקעים בסיום התפילה.

   - מדוע המשורר, צור ארליך, בחר לכתוב את המילה
     'שברים'
שלוש פעמים ואת המילה תרועה הוא חילק 
     ל'מילים קטנות' 'תרו' 'תרו'...?

     [בתקיעה יש קול אחד ארוך,
      בשברים יש
שלושה קולות בינוניים,
      ובתרועה יש
הרבה קולות קצרים]

   - יש ראשי תיבות שמייצגים את סדר התקיעות, 
     תשר"ת =
תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה

     תש"ת = תקיעה, שברים, תקיעה

     תר"ת = תקיעה, תרועה, תקיעה.

 - בראש השנה נוהגים לתקוע לפחות שלושים תקיעות:

   3 פעמים תשר"ת, 3 פעמים תש"ת, 3 פעמים תר"ת,

   ורוב הקהילות נוהגות להוסיף ולתקוע 100 תקיעות!

חרוזים...

   - נבקש שוב מהתלמידים לסמן את כל החרוזים בבית, 

     ונשים לב שבבית זה יש 3 חרוזים 'עה', 'רים', 'צר'

   - האם המילה 'שופר' מתחרזת עם המילים 'קצר' ו'נעצר'?

     [חרוז כזה נקרא חרוז 'עובר', והוא גם סוג של חרוז, 

      אך הוא פחות נחשב מחרוז 'ראוי' - כמו 'קצר' ו'נעצר'] 

 

נשים לב שבסיומו של הבית האיש נעצר,

לעומת הבית הראשון בו האיש הולך.
     אך 

בית שלישי:

   וְזֶהוּ. הַתְּקִיעָה פָּסְקָה. 
   
הָאִישׁ חוֹזֵר לִצְעוֹד.

   וְהוּא חוֹשֵׁב: הִיא חֲזָקָה 
   וְחַלָּשָׁה
מְאוֹד.

   כִּי הִיא הָיְתָה כְּמוֹ אַזְעָקָה 
   
אֲבָל גַּם כְּמוֹ תְּפִלָּה זַכָּה.

   הִיא לָחֲשָׁה וְצָעֲקָה.

   וְהִיא נָתְנָה לִי אוֹת:

   רֹאשׁ הַשָּׁנָה קָרוֹב; זֶה כָּאן!

   עֲמוֹד!

השורה הראשונה מתארת את התגובה של האיש

להפסקת התקיעה - 
הוא ממשיך לצעוד בדרכו, אבל כעת הצעידה

מלווה במחשבות...

   - על מה האיש חושב?

   - מדוע התקיעה גרמה לו לחשוב?

   - האם גם לכם קרה שהתקיעה בשופר גרמה לכם לחשוב?

   (ניתן לדמות את זה גם לצפירה ביום השואה וביום הזיכרון)

נסמן את כל התיאורים של התקיעה עליהם חושב האיש, 
ונחלק אותם ל
תואר (חזקה, חלשה),

דימוי (אזעקה, תפילה זכה),
ו
פעולות שהיא עושה (לחשה, צעקה)

 

ניגודים:

איך יכול להיות שהתקיעה - גם חזקה וגם חלשה?

גם כמו אזעקה וגם כמו תפילה זכה?

וכיצד היא גם לוחשת וגם צועקת?

האם אצל אנשים גם אפשר למצוא

תכונות הפוכות באותו אדם?

[למשל, אמא לפעמים רכה ולפעמים כועסת,

והיא כמובן אותה אמא...]

ניתן לפתוח נושא זה לדיון על מהות 

תקיעת השופר ותפקידה.
בגדול, הרעיון הוא שהשופר חודר לתוכנו

גם דרך הצעקה שלו
וגם דרך הזכות והפשטות שלו.

נזכור שלשופר אין מילים והוא מעביר לנו מסר ללא מילים...

מה זה עושה לי?...

התקיעה נותנת לאיש 'אות'=סימן.
לפי השיר, מה התקיעה
של חודש אלול באה לסמן לאדם?


כשהיא מבין שראש השנה קרוב התקיעה אומרת לו 'עמוד!'.

כל השנה אנחנו רצים, בלימודים, בעבודה

ובכל תחומי החיים, 

וחודש אלול קורא לנו לעצור רגע ולחשוב על החיים שלנו:

האם אנחנו הולכים לכיוון חיובי?
האם החיים שלנו מלאים במשמעות?

איך אנחנו מתנהגים כלפי הסובבים אותנו?

והאם אנחנו מקיימים את המצוות בהידור ובשמחה?

נשים לב שבכל השיר התיאור הוא בגוף שלישי -
סיפור על באדם והשופר, 

ורק בשורה 'והיא נתנה לי אות', המשורר מתאר את עצמו, 
ובעצם מגלה לנו שה'איש' בסיפור זה הוא,

וגם כל אחד מאתנו!

משימה מוסיקלית...

   - ניתן לשאול את התלמידים:

     אלו כלי נגינה אתם שומעים?
     האם המנגינה והעיבוד מתאימים

     לאווירה של השיר?

   - נסו לזהות בין הבית הראשון לשני את השריקה.

     מה לדעתכם היא באה להביע?

     במה שופר ושריקה הם דברים דומים, ובמה הם שונים?

     האם אפשר להתפלל בשריקה?

   - ניתן לספר את סיפור הנער המתפלל בשריקה.

תוספת פיוטית...

בביצוע המוסיקלי של השיר, לאחר המילה 'שופר' שומעים תקיעת שופר אמיתית,
וברקע מושר חלק מה
פיוט 'יה שמע אביונך'.

   - האם אתם מכירים שירים ופיוטים ששרים בסליחות?

     [אדון הסליחות, בן אדם מה לך נרדם,
     רחמנא דעני, מכניסי רחמים ועוד...]

   - את הפיוט כתב ר' יהודה הלוי לפני כ-900 שנה,
     ושרים אותו בסליחות של עדות המזרח.

   - ניתן לשאול את התלמידים, מדוע לדעתם הוסיפו את הקטע הזה לשיר?

 

פעילות:

לחצו כאן להורדת דף צביעה עם מילות השיר. 

(ניתן גם לתת לתלמידים לצייר את השיר מדמיונם...)

האזנה נוספת:

הקשיבו לשיר פעם נוספת.

כעת נסו להחליף את מקומכם עם האיש ו'להרגיש' את השופר בעצמכם...